אז כמה הילד שלי צריך לאכול?

שאלה חשובה וטובה ואולי תופתעו לגלות אבל הילד שלכם – הוא היחיד שיודע עליה את התשובה!

מודל חלוקת האחריות לאכילה בריאה * – נעים להכיר:

לגבי אכילה בריאה קיימת חלוקת תפקידים בבית, מה באחריות ההורים ומה באחריות הילדים.

בואו נדמיין לרגע שולחן אוכל (שהוא "במקרה" גם המקום הכי מומלץ לשבת לאכול בו). בשתי רגליים של השולחן "מחזיקים' רגליים ההורים ובשתי הרגליים האחרות הילדים. כלומר, יש שני תחומים שהם באחריות ההורים ושני תחומים שהם באחריות הילדים, ואלו הם:

באחריות ההורים:

יצירה של הרגלי אכילה נכונים
לדוגמה: "בבית שלנו אוכלים רק ליד שולחן האוכל ולא צופים במהלך הארוחה במסכים מכל סוג!"

להציע לילדים מגוון תזונתי בבית
לדוגמה: "בבית שלנו קונים ירקות ופירות העונה בחמישה צבעים לפחות ומציעים אותם לילדים שטופים וחתוכים!"

באחריות הילדים:

לקחת מה שמתאים להם מהמגוון שמוצע להם
לדוגמה: "בארוחת הצהרים היום הבן שלי בחר לקחת רק בשר ומלפפון. גם מחר תהינה על השולחן, בנוסף לקדרת בשר וצלוחית מלפפונים חתוכים, קערה עם מג'דרה וצלחת של סלט גזר. אני לא אחליט מראש לצמצמם לו את המבחר".

לקחת כמה שמתאים להם מהמגוון שמוצע להם
לדוגמה: "היום הבן שלי מלא פעמיים את הצלחת שלו בפסטה בארוחת הערב וזה נראה לי יותר מדי. אבל מחר לא ארחיק ממנו את קערת הפסטה אחרי שלקח מנה ראשונה, אלא אנסה לברר עם עצמי: אולי לא אכל טוב בצהריים בגן? אולי הוציא הרבה אנרגיה אחה"צ? אולי יש לו קפיצת גדילה? אולי…?"

כאשר חלוקת האחריות הזו מתרחשת אז הארוחה על שולחן האוכל הדמיוני שלנו, שההורים והילדים "מחזיקים" בו במשותף, נשארת יציבה וטובה. כלומר, באופן הזה היא תומכת בסיכויים שלנו לגדל ילדים בריאים, שאוכלים מגוון, מסודר וגם מקשיבים לצרכים של עצמם.

*המודל פותח על ידי הדיאטנית האמריקאית Ellyn Satter.

דילוג לתוכן